שנייה לפני פסח

שנייה לפני פסח אני מנסה להזיז הרים. איכשהו תמיד לפני פסח יש עומס כזה גדול שאני מוצאת את עצמי אומרת כל שנה ששנייה לפני פסח אני אספיק. לא ברור איך אבל הבלתי אפשרי יהפוך לאפשרי. וזה גם קורה. כל שנה נס של פסח אני מספיקה את הלא ייאמן. השנה באופן מיוחד נפלו עליי גם פרוייקטים שקשורים למעבר. (מי מי הסכים לעבור מיד אחרי פסח. מי???) אז אני מוצאת את עצמי משייפת, צובעת, גוזרת, תופרת - מבט אחד עליי (או על הילדים, למה להשלות את עצמי) וברור מי משלם את המחיר. אבל...שניה לפני פסח אני אספיק... ככה זה גם את זה הספקתי לסיים בינתיים. הדובי מגיזרה של דבי בליס (משוגעת על הספרים שלה...) האוברול עשה לי את זה. נכון מתוק? והנה ציור שסיימתי מזמן שמשום מה נכנס באמצע התמונות על הדובי. בחרתי להשאיר. מתאימים בצבעים משהו...

והנה הוא שוב, הפעם עם חבר

ומה יש שם בפנים?

שיהיה חג שמח, מלא אור ושמחה...

לא לנקות יותר מידי.

רותי