הפשלתי שרוולים ובכל דקה פנויה עמלתי על שידרוג של כורסאות, שולחנות, שידות, וכסאות.
מה אומר ומה אגיד? מדובר לבעלות כוח פיזי ונפשי. יחד עם זאת יש גם פלוסים שבאים לידי ביטוי בגיזרה משופרת (אבל עכשיו צריך לקנות בגדים חדשים שיתאימו ללוק החדש...)
בכל אופן נתחיל עם השרפרף או הדום שקיבלתי במתנה מחמותי.
הלוואי ויכולתי לרפד אותו מחדש אבל בנוגע לריפודים אני די נעל אז ויתרתי והתמקדתי בצביעה.
ככה הוא נראה בהתחלה, תוך כדי צביעה (רק כשאני מתחילה בפרוייקט אני נזכרת גם לצלם...)
וככה אחרי מדושן עונג בפינתו החדשה
וקצת יותר מקרוב
את הכסא המהמם הזה שבא מאותה סדרה של ההדום צבעתי אותו דבר. כאן הוא אחרי מריחת היסוד מחכה בסבלנות שאסיים להניק...
וכאן אחרי
ומזוית עליונה
את שידת הטלויזיה הכה מכוערת הזו קנינו באיקאה קצת אחרי החתונה.
אני לא יודעת מה עבר לי בראש כשהחלטתי לרכוש אותה...אולי חזיתי את השדרוג (ועדיין...)
כאן בתמונת לפני
ואלו תמונות האחרי.
שייפתי כמו משוגעת וצבעתי ביסוד
את המסגרת צבעתי בצבע בהיר כמעט לבן
את המגירות צבעתי בצבע אחר כדי לתת קונטרסט למסגרת ועם שבלונות יצרתי את דוגמאות הפרחים (בצבע המסגרת)
החלפתי את הידיות בידיות זכוכית והנה התוצאה:
כאן צולמה השידה לאורכה (כן, המגירה השמאלית קצת פתוחה, זה מה שקורה כשמצלמים עם פעוט פעיל בשטח)
עוד זוית
ולסיום סיומת דגש על השבלונות והידית
לא סיימתי. יש עוד מלא אבל נשאיר טעם של עוד (סיבה אמיתית: הקטקט בזה הרגע למד לטפס ולהגיע למחשב...)
אבל הנה עוד חוב קטן, הדובי מהפוסט הקודם מתחיל לקרום עור וגידים.
אלו חיתוכי הקרטון לפני השרטוט על הבדים (עם רמז עבה של רהיט נוסף שעבר שיפוץ)
המשך יבוא...
להשתמע,
רותי.
