יום שישי, 13 בינואר 2012

הבובה לילי

בורכתי בבנים.
אין מה לומר קלעו בול.
כי אילו היתה לי בת חשבון הבנק שלי לא היה עומד בעומס.
עם לידתו של בני הבכור חשתי מאותגרת בנים ועל כן דאגתי להלביש אותו בגרדרובה (ככה כותבים את זה?) שלא מביישת אף בת מבחינת כמות והיצע.
פיזרתי בחדרו מגוון צעצועים מעוצבים עד הפרט האחרון
ואמרתי לעצמי שבנים זה כמו בנות רק בתכלת.
כן. מהר מאוד הבנתי שטעיתי.
ועל כך יעידו עשרות אלפי מכוניות מייד אין צ'יינה.
מוסכי פלסטיק רעועים שחלקיהם פזורים בכל פינה בבית
וגם, אין מה לעשות צריך להודות בזה, את מיטב שבריהם של הצעצועים המעוצבים ז"ל שהבכור חקר לאורך ולרוחב.
אבל לשבור אותי אי אפשר.
מהילדים שלי עברתי לילדים של אחרים.
יותר נכון לבנות המשפחה הקטנות שנהנו מהקראש התמוה של דודה רותי.
אבל על תחום אחד החלטתי לא לוותר.
הייתי נחושה בדעתי לשכנע בכל דרך את צאצאיי לאהוב בובות.
לא ייתכן שהם שלי אם לא. הם חייבים. אין להם ברירה.
פיזרתי בובות בבית. עגלות מעץ ומתכת. כלי אוכל. מה לא? הגדול התאהב בעגלה. יותר נכון בגלגלים שלה והקטן מצא שזה מאוד נחמד להשתמש בעגלה כמתקן טיפוס נייד.
ראיתי שלא הולך באגף הבובות אז עברתי לדובים.
דובים סרוגים. דובים תפורים. גדולים וקטנים.
וזה הצליח.
לכמה דקות.
אני עוד מפנטזת שיום אחד הם יורידו אותם מהמיטה וממש ישחקו איתם אבל בשלב הזה אם דובי מעניין אותם זה רק במחשב או שומו שמיים בטלויזיה.
בבובות וולדורף נתקלתי באינטרנט לפני הרבה מאוד זמן.
אבל למי לעשות? שאלתי את עצמי בייאוש מלווה באנחה (פולניה, אז עד הסוף..)
בוקר אחד פשוט התחלתי.
והמשכתי תוך שאני מגינה על התוצרת מפני ידיו של הפעוט שכל שאיפתו בחיים באותו זמן היתה להצליח לשים יד על השיער ולמששוךךך. (בהתחלה היה נדמה לי שהוא רוצה ללטף, אבל הספיקה לי פעם אחת כדי להבין..)
כשסיימתי הבכור אמר שהבובה מזכירה לו את ליאורה.
מי זאת ליאורה? שאלתי.
זו ילדה מהגן? שאלתי (מי קורא לבת שלו היום ליאורה?)
הוא לא ענה ורק אמר "זה כמו ליאורה, נו"
וככה נולדה לילי. (ליאורה בפיו של הפעוט)
הדרדקים לא זרקו לעברה יותר משני מבטים ולי היה ברור שצריך למסור את לילי לאימוץ.

לילי עשויה כולה מחומרים משובחים.
בד טריקו בצבע גוף, צמר טבעי כמילוי, ושיער העשוי מרצועות של צמר מוהיר.
לילי נתפרה ביד באהבה רבה ובסבלנות אין קץ.



היא לובשת שמלת שרוולים ומתחת לובשת תחתון בצבע תואם


איברי הפנים העדינים רקומים בחוט רקמה




והיא נועלת נעלולים סרוגים מחוט כותנה.






לילי מחפשת בית חם ואוהב.





ניתן לפנות אליי באמצעות המייל rs134@walla.co.il


שיהיה סופ"ש נעים ורגוע.


רותי