כשהכל יעבור...

ימים לא פשוטים אבל עם הבנה שהנה עושים משהו.
שהנה סוף סוף הרע יהיה מאחורי.
רואה איזה אור אחרי כל כך הרבה שנים שלא.
הסיפור הוא קטן: פרידה.
אבל בשבילי הוא ענק ומטלטל
הייתי צריכה ועודני תעצומות נפש בשביל לעבור את כל זה.
להתחיל בהודאה בפני עצמי שאני חלק מציבור נשי מקוטלג שזוכה לכותרות לא נעימות בעיתונים.
להמשיך בהתמודדות עם חוסר אמון של חלק מהסביבה הקרובה
להבין שיש לי משפחה תומכת, מדהימה וגדולה מהחיים.
ולעבור את זה בידיעה שזה יהיה הכי קשה והכי מלוכלך שיש
אבל שהכל יעבור
וכשהכל יעבור,
כמו מבול הטוב יבוא אליי כי הוא התעכב מספיק זמן וכי אני מוכנה בשבילו.
הפעם בלי תמונות, רק תחושות...