יום ראשון, 30 ביוני 2013

בובה חדשה!

נהניתי מאוד להכין את הבובה הזו.
הכל זרם והכל השתלב בדיוק כמו שאני אוהבת.

למי שעוקבת אחר ההדרכה לבובות וולדורף - זו דוגמא לבובה שהשיער שלה עשוי מצמר מוהיר. השיער עשוי בטכניקה מיוחדת (שבאה להוציא בן אדם מדעתו) או במילים אחרות, טכניקה שדורשת הרבה סבלנות ומאמץ. אבל המאמץ משתלם. לי הבובה מזכירה פייה קטנה.


לבובה תפרתי שמלה אדומה עם נקודות שהתאימה לי בול לצבע הכללי של הבובה ולתווי הפנים שלה. הוספתי חגורה מבד של שרה ג'יין כדי לשבור את רצף הנקודות...

 

באור אחר...




אני בדרך לסרוג לה נעלולים.
יום אחרון לפני החופש ואני מנסה להתעלם.
החיים יפים.
(לכל העוקבות אחרי הסדנה - עד סוף השבוע מבטיחה עוד פוסט בנושא. אמן.)
צ'או,
רותי.


 

יומולדת מפלצתית

יום אחד (לפני שבועיים בערך) חזר הגדול מבית הספר והודיע (אחרי שזרק לכל עבר תיק, נעליים, חולצה, גרביים, מיים ואת אחיו הקטן...) שהוא רוצה עוגה ליומולדת.
לכאורה בקשה הגיונית וטבעית. מכינים עוגה, מקשטים בסוכריות, שמים נרות וסה טו. לא? לא!
אני רוצה עוגה בצורת דייגו. הכריז הגדול בעודו משליך את עצמו על הספה בתנוחה האהובה עליו. ועם דף אכיל. הוסיף.
כאן צריך לציין שהמושג דף אכיל אכן יצא מפיו. בכל זאת התפוח לא נפל רחוק מהעץ. אני חושבת שכבר בגיל שנתיים הוא קיבל עוגה עם דף אכיל אבל מי סופר ומי זוכר.
דף אכיל. דייגו. שיננתי.
אין בעיות אמרתי תהיה עוגה בתנאי ש... וכאן הנחתתי מספר דרישות כדי לנצל את המעמד עד תום ולרומם את מעמדי כאמא לכל דבר ועניין. זה לא עשה על הגדול יותר מידי רושם. אבל בהחלט העיר את הקטן שהיה שקוע בבהייה במסך והכריז שתהיה לו עוגת דייגו ושהוא עוד מעט בן 8. התפעלתי מיכולת פיצול הקשב שלו וחזרתי לעיסוקי החשובים כמלקטת החפצים הזרוקים בבית.
בערך 4 ימים אחר כך סרתי לחנות החביבה עליי בגן שמואל כדי לערוך קניות לכבוד המאורע הגדול. השארתי שם חצי משכורת ונסעתי הביתה תוך כדי שאני מחלקת לעצמי תשבוחות וצ'פחות על היותי אם השנה.
הגדול נכנס (הפעם חזר מהצהרון) ובשמחה מהולה בגאווה מרוסנת סיפרתי לו, תוך שימוש באביזרים הנלווים מה קניתי לכבוד היומולדת.
אמא אני לא רוצה דייגו.
חשבתי שאני לא שומעת טוב.
מה קרה? שאלתי בקול קטן תוך שאני מחשבת אילו מוצרים עדיין אפשר להחזיר לחנות.
אני רוצה עוגת מפלצות. הכריז.
אבל למה? שאלתי בעודי חושבת מחשבות שליליות על אופן החינוך שלי שנקטעו בדמעות של הנסיך.
מסתבר שדייגו כבר לא כל כך פופולרי בכיתה א.
ומפלצות זה כן? שאלתי תוך כדי שאני מנגבת לו את הדמעות, מאחלת "ברכות "לכל הילדים בכיתה, ותולה בו זוג עיניים בוחנות.
אני רוצה עוגת מפלצת ירוקה. אמר ורץ החוצה לרכב על אופניים.
איך הופכים עוגת דייגו לעוגת מפלצת ירוקה?
בסוף. ממש בסוף. אחרי מיליון פאשלות. זה הצליח. (ככה. עם הבלגן. אל תהיו קטנוניות...)



לזה הוספתי מרשמלו טבול בשוקולד וסוכריות מזרה על מקל נעוצים בתוך עיגול קלקר


וגם עוגיות מפלצתיות


אותן הנחתי בתוך קופסת קרטון (כדי שיהיה לי קל לסחוב אל גן השעשועים בו התקיימה היומולדת)


כשהגעתי למקום היעד עם כל הכבודה הספקתי עוד לצלם לפני שהילדים עטו על השלל


היה כיף.
והכי חשוב - הנסיך חזר מרוצה. הנה תראו:


נשיקות מתוק שלי,
אמא הכי אוהבת אותך בעולם!!!






 

יום שישי, 28 ביוני 2013

בובות וולדרוף - הראש

למען הסר ספק, מאז שהכרזתי קבל עם ואומה שאני פוצחת בסדנה להכנת בובות וולדורף עברו כמה ימים או יותר נכון כמה שבועות. לא שהחלטתי להתחמק. נהפוכו. אבל מה אני אשמה שבאמצע הגיעה היומולדת של הגדול ופצחתי בפסטיבל שהתחיל ב"מה הבעיה קצת עוגה וקישוטים" ונגמר ב... ובכן, על כך בפוסט נפרד. אחרי שגמרתי לקרצף ולמרק את הבית שאיים לקרוס מרוב בלגן הנה אני כאן מצוחצחת לכבוד שבת ומקלידה במרץ. אם המחשב לא יקרוס ואם התמונות יועילו לעלות במקום הנכון ולא אחרי 10 דקות (לכל אחת!!!) אז תהיה לנו סדנת ראש. תחזיקו אצבעות. מתחילים.

הראש -
כל פעם שאני מתיישבת להכין ראש של בובת וולדורף אני עורכת בדיקה קלה של שרירי הידיים. (מקללת ויודעת מראש ששלושה ימים אחר כך הכל יהיה תפוס) נאנחת (כיאה לצאצאית לעדה הפולנית) ואז לוקחת שלוש נשימות. (כי שנייה אחר כך אני מתחילה לקלל את המוזה שנחתה עליי וגרמה לי שוב לפצוח בסיוט שנקרא "הכנת הראש".)
אחרי שבדקתן שיש לכן הסבלנות הנדרשת מומלץ לארגן פינת עבודה שקטה ולפרוש לפניכן את החומרים הבאים:


בתמונה הנ"ל ניתן לראות בד טריקו בצבע גוף (מומלץ לפחות להתחלה לבחור בד בגוון בהיר). חומר מילוי (כאן אקרילן. אני מעדיפה בדרך כלל למלא בצמר כבשים טבעי) חוט כותנה חזק לקשירות ותחבושת אלסטית אותה שכחתי להזכיר בפוסט הקודם. התחבושת הזו עוטפת לנו בסופו של דבר את כל העסק. בגלל שאני אוהבת בובות גדולות אני עובדת עם תחבושת אלסטית רחבה (10 ס"ס). מי שאין לה תחבושת כזו יכולה להתארגן על גרביונים בצבע גוף כמה שיותר בהיר יותר טוב.



 
 
חוטי צמר בצבעים שונים ובמרקמים שונים עבור השיער הם חומר חשוב נוסף שיגיע בשלב מאוחר יותר. לא לפחד לשלב את כל צבעי הקשת. יוצא מגניב.
עכשיו לכו לאסוף בבית את כל הגרביים שאין להם דורש ושאריות בדים(בכל זאת בובה אנתרופוסופית. לא? ) רצוי לא גרבי ניילון. בגרב ניילון נשתמש רק כתחבושת לעיטוף בשלבים הסופיים של הראש. בנוסף מי שרוצה לאפר את הבובה מומלץ להצטייד בצבעי שעווה כמו בתמונה. אני מעדיפה את הגוון הבהיר דווקא.

 
 
זהו. יש לנו הכל. אה! וכמובן בהישג יד שימו לפניכן חוט תפירה לבן ומחט תפירה.מספריים לגזירת חוטים. חוטי קשירה בערך עשרה כל אחד באורך שני מטר לפחות. מחט תפירה. ובשלב מסויים נזדקק גם למחט ארוכה באופן מיוחד אבל זה יתרחש רק בעוד מספר פוסטים אז יש זמן...

שלב 1 - יצירת כדור

קחו מספר גרביים מאלו שהבאתן וגלגלו אותם לכדור קטן עטפו בקצת חומר מילוי וקישרו עם חוט קשירה. את חוט הקשירה אנחנו מקפלות ל 2 ואז מלפפות חלק אחד סביב הכדור שנוצר ואז אותו דבר עם החלק השני של החוט. אין צורך לקשור בסוף. ממשיכים כך ביצירת הכדור פעם שכבת גרביים ופעם שכבת מילוי. אחרי שכבת מילוי חוט קשירה, עד שנוצר כדור בגודל הרצוי לנו. חשוב לזכור שהכדור שנוצר צריך להיות גדול בכס"מ וחצי בערך מגודל הכדור הרצוי משום שאחרי שנסיים אותו העיטוף והקשירה הסופית יקטינו אותו. והנה בתמונות:

גלגול לכדור + חומר מילוי



וקשירה


והכדור הסופי



שלב 2 - יצירת צוואר

אחרי שהגענו לגודל הכדור הרצוי ניקח את הגרביים הכי ארוכות שהבאנו (רצוי גרבי ברך) ונעטוף מקצה אחד לקצה שני כך שיתחיל להיווצר צוואר. קצת כמו צורת כוכבית. כשסיימנו ביד אחת נחזיק בצוואר שנוצר וביד השנייה נקשור את הצוואר עם חוט קשירה בדיוק כמו בפעמים הקודמות, אלא שהפעם כן נקשור את הקצוות שנותרו. ותמונה להמחשת התהליך:



שלב 3 - עיטוף

מי שיש לה צמר ראש כזה


זה הזמן להשתמש בו. ומי שאין לה בהחלט יכולה לבצע את הפעולות הבאות עם אקרילן.

חותכים רצועה מצמר הראש באורך היקף הראש כך -


מפרידים את רצועת הצמר ל 4 רצועות (בעדינות)


שוב נעטוף את הראש בצורת כוכב,(מתחילים בצוואר ומסיימים בצוואר) אך הפעם נשטח כל רצועה. (שימו לב שבתמונה מדובר ברצועה אחת בלבד) כך אני ממשיכה עם 3 הרצועות שנותרו עד שכל הראש מכוסה (אין בעיה עם הגרביים מבצבצות קצת בסופו של התהליך)


מי שמרגישה צורך יכולה להוסיף עוד רצועות של צמר ראש ובסופו של דבר נבצע קשירה באזור הצוואר
זה מה שמתקבל בסוף התהליך:



כעת נעבור לעיטוף העסק עם תחבושת אלסטית.

נגזור תחבושת אלסטית באורך הראש שביצענו עם 10 ס"מ תוספת בכל צד. כך:



ניקח קצה אחד ונתפור אותו בחוט לבן. קשה להסביר פשוט עבדו לפי התמונות:


תפרו כך מסביב בתפרים גסים עד שלא נותר חור במרכז ונוצרת מעין פטריה בחלק העליון



הפכו את הרצועה כך שהפטרייה תהיה בפנים (שטחו אותה)


(זו רק אני או שנדמה לי שיצאה לי תמונה עם קונוטציות מיניות ברורות? )

בכל אופן עכשיו הגיע הזמן לעטוף. קחו נשימה. כל טעות כאן היא קריטית. משום שכל תזוזה של הצמר תחייב אתכן לחזור על השלב הקודם של עיטוף בצמר הראש. הדרך הנכונה היא להפשיל את הרצועה עד הפטרייה. לשטח אותה מבפנים עם האצבעות, ואז כמו שגורבים גרביים לעטוף את הכדור. מומלץ לבצע את כל הפעולה הזו כשצוואר הבובה בין הברכיים, כך יהיו לכן שתי ידיים פנויות לעיטוף... זה מה שמתקבל בסופו של דבר.


התחבושת אמורה לעטוף גם את הצוואר ואמורה להישאר בתחתית שארית נכבדת. לא לדאוג. נלמד בהמשך מה לעשות איתה.

עד כאן להפעם. מי שחשה שהגזמתי עם עניין שרירי הידיים מחכה לה אתגר משמעותי בפוסט הבא בו נלמד איך הופכים את הנבוט שיצא לנו לראש בובה שבה יתחילו להבחין בתווי פנים.

שבת שלום. עם הרבה מנוחה לשרירים.
רותי.















 

יום שני, 17 ביוני 2013

סדנה להכנת בובות וולדורף - חומרים

קמתי עם מצב רוח טוב הבוקר והחלטתי להרים את הכפפה ולפצוח בסוג של סדנה להכנת בובות וולדורף. למה הסימן שאלה בכותרת? כי אין לי מושג איך באמת להעביר ידע כל כך רחב באופן ווירטואלי. בסנדנאות שאני מעבירה אין כמו מראה עיניים והדרכה שאפשר לעקוב אחריה מקרוב, אבל החלטתי לזרום עם זה ונראה. פה הזמן לציין שאני מחכה בקוצר רוח לשאלות שלכן ולפידבקים כדי שאדע אם אני בכיוון הנכון...






אז איך עושים את זה?
זו שאלה שתמיד שואלים אותי אחרי שרואים בובת וולדורף שהכנתי.
הבסיס נראה פשוט סך הכל, אבל, (וזה אבל משמעותי) הפרטים הקטנים הם אלו שעושים את ההבדל.
ההתחלה כמו כל דבר מתחילה בחנויות.
ולא קל למצוא בישראל חומרים. הכי טוב לרכוש באינטרנט. גם הרבה יותר זול וגם הרבה יותר נגיש.
בכל אופן למי שמתעקשת יש הכל ב"בית של ביתיק" בנס ציונה או בחנויות עומר. אחת נמצאת בת"א והשנייה בטבעון.
ניתן לבצע גם משלוחים בחנויות האלה, אבל בגלל המחירים הבאמת יקרים אין, לדעתי, תחליף למישוש בידיים. מצד שני לא להעיז להגיע בלי להתקשר קודם ולברר שאכן המוצרים שאתן באות לקנות נמצאים בחנות.

בואו נציץ רגע באתר של הבית של ביתיק. מה צריך? בדי הטריקו הם מאסט! הם יקרים להחריד אבל הם חשובים להצלחת הבובה ולמראה הסופי שלה. אני ממליצה, לפחות בהתחלה, ללכת על הצבעים הבהירים דווקא. כמה שיותר בהיר יותר טוב.
ואז שיער. כאן יש שתי אופציות:
אופציה ראשונה היא חוטי צמר מלא. אפשר גם צמר רגיל אבל המראה של צמר מלא עדיף. מה שכן, רצוי לגעת בצמר ולוודא שהצמר לא נשאר כפלומה בידיים לאחר מישוש או לחילופין שלצמר אין מגע קשה ומחוספס.
אופציה שנייה חוטי מוהיר מלא או בוקלה. נא לקחת בחשבון שללא ידע מתאים (שלא ניתן להסביר באינטרנט, לצערי) שיער מצמר מוהיר, במיוחד זה המלא, מקבל עם הזמן מראה של ראסטות, שהוא לא תמיד נראה טוב אחרי תקופה.
לבסיס השיער מומלץ להצטייד בצמר רגיל בצבע חום. מומלץ צבע חום במספר דרגות יותר בהיר מצבע השיער הסופי. לעיתים, אם אנו בוחרים בצבע שיער בהיר נעדיף לסרוג את הבסיס באפור בהיר.

זה שיער העשוי מצמר בוקלה



זה שיער מצמר מוהיר מלא

וכאן שיער מצמר לא מלופף שהוא מוצלח רק עבור בנות שרוצות בובה ליופי ולא כמשחק לילדים משום שהצמר הזה נוטה להשאיר עקבות בכל מקום...





מומלץ לרכוש גם מחט ארוכה באופן מיוחד לרקמת תווי הפנים וחוט כותנה חזק במיוחד, מומלץ זה בצורת חרוט. הוא יקר אבל בתהליך העבודה הוא מקל מאוד.

חומר המילוי יכול להיות אקרילן שאני ממליצה לרכוש בחנויות יצירה זולות ולא בחנות היקרה. אני, באופן אישי, מעדיפה למלא את הבובה בצמר כבשים טבעי, משום שהצמר הטבעי מעניק לבובה משקל כמשקלו של תינוק וכן משום שכך אנו שומרים על חומרים טבעיים שמהם עשויה הבובה.
אני מקפידה להשתמש גם בצמר מתאים למילוי הראש - אבל, שוב, לא חובה. אפשר להשתמש גם באקרילן.

למי שאין חוטי רקמה מומלץ לרכוש חוט לצבע העיניים וחוט לצבע הפה. כדאי לוודא שצבע חוט הרקמה עבור הפה לא יהיה אדום. אני מעדיפה על פי רוב חוטים בצבעי וורוד על גווניהם.
מי שחשוב לה לאפר את הבובה, בסופו של דבר, צריכה להצטייד בצבעי שעווה מתאימים, אשר נקראים "סומק בובות". שוב, אני מעדיפה את צבעי הוורוד שהם יותר עדינים ולפחות בהתחלה יותר סבילים לטעויות.

חשוב לי להדגיש שאני לא בוחרת את הצבעים והחומרים מראש, אלא מתחילה בבחירת הבד ואז תוך כדי עבודה אני מחליטה מה עדיף ומה מתאים. זה גם הקסם בהכנת הבובה הזו; אני אף פעם לא יודעת מה תהיה התוצאה הסופית. זה מתרקם תוך כדי תהליך.

לתפירת הגוף מומלץ להצטייד בחוט תפירה וורוד בהיר. לגזירת הגוף מומלץ להצטייד במספרי בד טובות ולטוש שדוהה אחרי זמן קצר.
הבובה כולה נעשית בעבודת יד. אני תופרת ביד גם את הגוף, אך מי שרוצה יכולה את החלק הזה לבצע עם מכונת תפירה.
לאחר שהבובה מוכנה מגיע שלב האביזרים. אני לא ממליצה לרכוש מראש, אלא לחכות שהבובה תהיה מוכנה ולפי מה שיצא לברור אביזרים מתאימים.




האביזרים הם החלק הבאמת כיפי בבובה. מדובר בשמלות, חולצות, מכנסיים, סוודרים, גרביים, נעליים - הכל כיד הדמיון והסבלנות.





זהו.





בפעם הבאה מתחילים! נתחיל בראש. לכו תרימו משקולות. צריך בשביל השלב הזה הרבה כוח פיזי. מומלץ להיעזר באדם נוסף לאלו שזו הפעם הראשונה שלהן.

רותי.


 

יום ראשון, 16 ביוני 2013

רבקה דנגר

הבלוג של רבקה דנגר הוא בלוג מגניב של אשה עם חוש הומור בריא כמו שאני אוהבת. נתקלתי בבלוג ממש במקרה וקיללתי את הרגע משום שהיה לי ברור שנוסף ספר לרשימה המפלצתית שלי תרתי משמע.
כוח עליון שמבין את רחשי ליבי שלח אותי שבוע אחר כך לצומת ספרים ולהפתעתי (את ההפתעה שמעו היטב כל לקוחות החנות, יש לציין) מצאתי את הספר המדובר.
המפלצת שסיימתי היא ספתח כך נראה לי לכל המפלצות שעתידות לקום לתחייה מהמסרגות שלי.
קבלו הצצה לאחת המפלצות האלה ישירות מהבלוג. לפני מילוי.
תודו שזה עושה חשק...

http://rebeccadanger.typepad.com/.a/6a00e553963a50883301901bcdb805970b-popup

יום רביעי, 5 ביוני 2013

ריקוד ניצחון

איזה צעדי ריקוד הרבצתי בסלון כשקלטתי שפיצחתי את סודות האייפד אתם לא מתארים לעצמכם. הכרזתי לאורך ולרוחב הבית על בינתי היתירה. הידסתי מסוחררת מאושר משוכנעת שאין עליי ועוד כהנה וכהנה תארים שהמוטיב חכמה מופיע בהם בהטיות שונות. 5 דקות אחר כך המכונת כביסה קרסה אבל אני, משוכנעת שהכל קטן עליי כינסתי את הילדים המשתאים לראות איך אמא יכולה הכל. כן כן גם את המכונת כביסה. ״את בטוחה, אמא?״ שאל הגדול בעודי פוצחת בחלוקת המכונה לגורמים שאי אפשר היה אחכ לחבר. ״זה בתהליך וזה יצליח״ הכרזתי אבל שני הקטקטים כבר נפוצו לכל עבר.
אז מה יש לנו היום?
מפלצת מתהפכת מהצד השני. סרוגה מספר מפלצות ( שאילו הייתי יודעת איך להעלות את הקישור אליו גם הייתי מבצעת -אבל נהרוג תורכי וננוח... )


יום שני, 3 ביוני 2013

מפלצות בעמ

נכון שהיא מפחידה? חכו שתראו את הצד השני שלה...
(אם התמונה לא עלתה סימן שבפעם המיליון נכשלתי בהעלאת תמונה באמצעות האייפד... ואם כן... הו הו... את הצווחות שמחה שלי ישמעו עד ירושלים) עידכונים בהמשך.