יובלות שלא הייתי כאן, גם התירוצים הרגילים של מליון עיסוקים לא יעזרו הפעם. כבר אני הולכת לעמוד בפינה, נו נו נו וכו'
כבר כמה חודשים האמת, שאני תקועה באובססיה על פרוייקט אחד ויחיד.
שמיכת טלאים.
מי שכבר מכיר אותי יודע שאני שביעת נחת כשעיני נחה על פרוייקט שאפתני, רצוי מאתגר, כזה שכל מי שפוגש אומר: זה לוקח ים זמן אין מצב לגמור את זה בחיים. אלו בדרך כלל הפרוייקטים החביבים עליי.
אני סובלת מהפרעה קשה, מה לעשות?
אז שמיכת הטלאים הזו היא לא סתם שמיכה אלא כזו שיש מצב שתגמור אותי לפני שאסיים אותה. אבל אני כל כך נהנית לעשות אותה.
כמו שרואים בתמונות כל ריבוע מכיל גם אפליקציה וגם ריקמה ואלו זוללי הזמן הראשיים.
בכל מקרה אני כבר רואה את האור בקצה השמיכה...
התינוקי ישן, אני רצה לעשות עוד תך. (אובססיבית, כבר אמרתי...)
שבת שלום!
רותי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה