שיטוטים ומציאות

לפני חודש הרגשתי חשק עז להגיע לנחלה ליום כיף. חשבתי על בדים ותכננתי שלל פרוייקטים אבל גם ידעתי שאין סיכוי שאצליח להשחיל דקה של פנאי ובטח ובטח שלא כמה שעות של שיטוט וסתם לתת קפיצה זה לא שווה.
אז ויתרתי. אמרתי לעצמי שלא נורא. שספטמבר מתקרב (עוד צריך לעבור חופש שלם בשביל זה אבל מי סופר) וממש תכף שני הילדים ילכו כל אחד לעיסוקיו בבקרים ולי יהיה זמן משלי. (כן בטח, מניסיון זה אף פעם לא קורה אבל למה להרוס חלומות).
אבל...אז
נתקלתי באתר של בדים דים. זו חנות בדים מקוונת ומזמינה מאוד וחשבתי לעצמי למה לא להזמין דרך האינטרנט בעצם? אם מחשבים עלויות נסיעה וזמן זה יוצא אותו מחיר וחוץ מזה רציתי כבר למשש בדים חדשים אז אמרתי יאללה והזמנתי.
קיבלתי אותם ארוזים כל כך יפה שהיה חבל לי לפרק... וכמה שאני שמחתי. (תודה אילה!)
כאן בתמונה רואים רק חלק קטן מהבדים. רובם בהדפסים ילדותיים מתוקים.
לא חיכיתי הרבה בשביל להתחיל לתפור אבל עוד לא סיימתי שום דבר בינתיים, אז תמונות אעלה בהמשך...
הספר הזה (שאין לי מושג איך הוגים או מאייתים בעברית את שם המשפחה של המחברת שלו...) הוא עוד מציאה של ממש שגרמה לי אושר גדול (ועוד אי אלו צווחות ופיתולים מוזרים...).
זהו ספר לתפירת בובות וולדורף ובערך כל אביזר עליו הייתם חושבים.

תראו איזה יופי של דברים

מעלף. לא? ואו כמה שמתחשק לי להתחיל לתפור. אבל זו תמיד הבעיה שלי: מצבור פרוייקטים מותחלים +זמן מצומצם (נמדד בשניות...) אז קודם אסיים את הדובי, שמיכת הקווילט והכרית שמחכים לי בערימת שקיות ואז...

ונסיים בכריכה האחורית

בגיזרת הדובי - סיימתי! היה מהיר מאוד. בקרוב התמונות +תובנות והסברים.

ביי,

רותי