ראיתם איך עבר לו החופש ככה, כמעט בלי ששמנו לב? (בטח, ממש... שיגמר כבר הסיוט. אה? מה זאת אומרת יש עוד מעט שוב חופש? בשילוב החגים??? זה רציני הדבר הזה? )
הבלוג הוזנח לטובת קייטנת אמא (כמיטב המסורת, יש לומר..) למרות כל הרצונות הבאמת כנים - החופש, החום והילדים ניצחו, מה לעשות?
אז לפני ההפרעה הבאה החלטתי לדחוס 2 פוסטים ביום אחד. דהיינו זה פוסט ראשון ואחריו יגיע אחיו בתור פוסט שני. (כי הזעטוטים עוד שנייה מגיעים הביתה ומהרגע שהם נוחתים בבית הם מנכסים לעצמם כל חלקה טובה, במיוחד את חלקת המחשב...)
בשני הפוסטים נעסוק בסדנת הבובה. אז אחרי כל ההקדמה הזו הנה הפוסט הראשון:
תווי פנים לבובת וולדורף:
לפני שנתחיל תרשו לי כמה מילות רקע על תווי הפנים. בבובות וולדורף תווי הפנים מרומזים בלבד. ויש לכך סיבה. ילד שמקבל בובה מחייכת עם תווי פנים מודגשים ומפורטים מאוד, מתקשה להביע מנעד רגשות באמצעות הבובה. תווי פנים מרומזים מאפשרים לו להאניש את הבובה ביתר קלות ומאפשרים לו הבעת רגשות במנעד רחב.
כפועל יוצא ניצור השיעור במספר תפרים מצומצם תווי פנים מרומזים בלבד. מי שרוצה להוסיף או לשנות יכולה כמובן, אך רציתי שתבינו מה עומד מאחורי הקונספט.
שנתחיל? יאללה!
כדי ליצור את תווי הפנים נצטייד בראש שיצרנו בשיעור שעבר,במחט גדולה וקטנה, סיכות עם ראש עגול ורחב, חוטי רקמה בצבעי עיניים ופה, טוש מחיק ומספריים לגזירת החוטים.
ננעץ סיכות בצבעי עיניים ופה במקומות שאנו מייעדים לכך. העיניים ימוקמו על אזור חוט קשר העין. והפה ממש מתחת לאף כך שבין העיניים לפה יווצר משולש שבמרכזו האף. ככה:
לאחר מכן נשרטט עם טוש מחיק עיגולים סביב סיכות העין ושני קווים אחד מתחת לשני בתור פה (הקו התחתון של השפתיים יהיה קטן במעט מהקו העליון):
נוציא את הסיכות ונבחר חוטי רקמה בצבעים הרצויים. אצלי החוטי רקמה מסודרים בתוך פלטת צבעים ישנה שחוררתי אותה והשחלתי בה את חוטי הרקמה. אני מוצאת שככה זה הכי נוח.
כל חוט רקמה מורכב בעצם מ 6 חוטים דקים יותר. נפצל כל חוט רקמה ל 2; 3 חוטים דקים בכל קבוצה. ככה:
אלו החוטים שבחרתי לפרוייקט הזה:
נקח את קבוצת שלושת החוטים שפיצלנו ונשחיל את החוט במחט ארוכה במיוחד. שימו לב שבתמונה ישנה גם מחט רגילה כדי שתבחינו בהבדלי הגודל בין המחטים.
ננעץ את המחט בראש בחלק האחורי (היכן שיהיה אחר כך השיער) ונוציא את המחט בחלק העליון של אחת העיניים.
נעיצה:
הוצאה בחלק העליון של אחת העיניים:
לאחר שהוצאנו את המחט נחליף אותה במחט רגילה ונתחיל במלאכת הרקמה של העין. בתמונה לא החלפתי את המחט משום שרציתי להראות כיצד לבצע את רקמת העין. אבל חובה להחליף. את המחט נמקם כמו בתמונה ונמשוך כך פס אחרי פס עד שנמלא בחוט הרקמה את כל העין.
כשמגיעים לתפר האחרון בעין שוב מחליפים למחט ארוכה. נועצים את התפר האחרון ומעבירים את המחט מתחת לאף אל החלק התחתון או העליון של העין השנייה
מושכים את החוט ומתחילים לרקום בדרך זהה את העין השנייה.
כשמסיימים את התפר האחרון מוציאים את המחט מהחלק האחורי של הראש וגוזרים את החוט. ככה:
נעיצה של התפר האחרון
הוצאה בחלק האחורי של הראש וגזירת החוט.
שימו לב כמובן שחוט הרקמה של העיניים צריך להיות מלכתחילה ארוך דיו בכדי להספיק לבצע את כל התהליך הזה. אני גוזרת חוט באורך מטר בערך.
קשירת החוט מתבצעת עם המחט. תופרים קצת את מקום יציאת החוט וגוזרים. ככה:
וזה מה שמתקבל בסוף:
את הפה נבצע בדרך זהה למעט הרקמה עצמה שהיא שונה קצת
נתחיל בנעיצה בחלק האחורי
ונוציא את המחט באזור קצה השפה העליונה (אני עצלנית ובגלל זה סיכת הפה נשארה בזמן הצילום. אין צורך להשאיר אותה כמובן.)
נרקום תחילה את השפה העליונה ואחר כך את התחתונה. הרקמה מתבצעת בשני תפרים בלבד. מקצה לקצה כאשר את התפר האחרון ננעוץ בקצה השפה התחתונה ונוציא בחלק האחורי של הראש, קרוב לקשר העין שבצענו קודם.
נבצע קשר כפי שבצענו בחוט העיניים. זה מה שרואים בסוף באחד הצדדים של החלק האחורי של הראש.
וככה נראית רקמת הפה לפני סיום
וזה מה שמתקבל בסוף. לאכול אותו! (או אותה?)
למי שמעוניינת להוסיף קצת צבע בלחיים, הנה הדרך
ניקח צבע וורוד (את הצבע בתמונה ניתן לרכוש בחנויות שהזכרתי בתחילת הסדנה)
ונצבע בשפשוף עדין מאוד מתחת לעין ולכיוון האף. (מומלץ לתרגל תחילה על שאריות בד בצבע גוף לפני שמבצעים את הפעולה ישירות על הבובה, זאת כדי להימנע מטעויות)
הנה הבובון עם לחיים וורודות! אפשר לעשות לחיים קטנות או גדולות מאוד. אפשר להוסיף נמשים, באמת כיד הדמיון
סיימנו תווי פנים.
הפוסט הבא: הגוף.
כמו שהבטחתי לפני שתספיקו לעשות אפצ'י הפוסט השני יעלה.
אז נתראה בקרוב.
בי.
הבלוג הוזנח לטובת קייטנת אמא (כמיטב המסורת, יש לומר..) למרות כל הרצונות הבאמת כנים - החופש, החום והילדים ניצחו, מה לעשות?
אז לפני ההפרעה הבאה החלטתי לדחוס 2 פוסטים ביום אחד. דהיינו זה פוסט ראשון ואחריו יגיע אחיו בתור פוסט שני. (כי הזעטוטים עוד שנייה מגיעים הביתה ומהרגע שהם נוחתים בבית הם מנכסים לעצמם כל חלקה טובה, במיוחד את חלקת המחשב...)
בשני הפוסטים נעסוק בסדנת הבובה. אז אחרי כל ההקדמה הזו הנה הפוסט הראשון:
תווי פנים לבובת וולדורף:
לפני שנתחיל תרשו לי כמה מילות רקע על תווי הפנים. בבובות וולדורף תווי הפנים מרומזים בלבד. ויש לכך סיבה. ילד שמקבל בובה מחייכת עם תווי פנים מודגשים ומפורטים מאוד, מתקשה להביע מנעד רגשות באמצעות הבובה. תווי פנים מרומזים מאפשרים לו להאניש את הבובה ביתר קלות ומאפשרים לו הבעת רגשות במנעד רחב.
כפועל יוצא ניצור השיעור במספר תפרים מצומצם תווי פנים מרומזים בלבד. מי שרוצה להוסיף או לשנות יכולה כמובן, אך רציתי שתבינו מה עומד מאחורי הקונספט.
שנתחיל? יאללה!
כדי ליצור את תווי הפנים נצטייד בראש שיצרנו בשיעור שעבר,במחט גדולה וקטנה, סיכות עם ראש עגול ורחב, חוטי רקמה בצבעי עיניים ופה, טוש מחיק ומספריים לגזירת החוטים.
ננעץ סיכות בצבעי עיניים ופה במקומות שאנו מייעדים לכך. העיניים ימוקמו על אזור חוט קשר העין. והפה ממש מתחת לאף כך שבין העיניים לפה יווצר משולש שבמרכזו האף. ככה:
לאחר מכן נשרטט עם טוש מחיק עיגולים סביב סיכות העין ושני קווים אחד מתחת לשני בתור פה (הקו התחתון של השפתיים יהיה קטן במעט מהקו העליון):
נוציא את הסיכות ונבחר חוטי רקמה בצבעים הרצויים. אצלי החוטי רקמה מסודרים בתוך פלטת צבעים ישנה שחוררתי אותה והשחלתי בה את חוטי הרקמה. אני מוצאת שככה זה הכי נוח.
כל חוט רקמה מורכב בעצם מ 6 חוטים דקים יותר. נפצל כל חוט רקמה ל 2; 3 חוטים דקים בכל קבוצה. ככה:
אלו החוטים שבחרתי לפרוייקט הזה:
נקח את קבוצת שלושת החוטים שפיצלנו ונשחיל את החוט במחט ארוכה במיוחד. שימו לב שבתמונה ישנה גם מחט רגילה כדי שתבחינו בהבדלי הגודל בין המחטים.
ננעץ את המחט בראש בחלק האחורי (היכן שיהיה אחר כך השיער) ונוציא את המחט בחלק העליון של אחת העיניים.
נעיצה:
הוצאה בחלק העליון של אחת העיניים:
לאחר שהוצאנו את המחט נחליף אותה במחט רגילה ונתחיל במלאכת הרקמה של העין. בתמונה לא החלפתי את המחט משום שרציתי להראות כיצד לבצע את רקמת העין. אבל חובה להחליף. את המחט נמקם כמו בתמונה ונמשוך כך פס אחרי פס עד שנמלא בחוט הרקמה את כל העין.
כשמגיעים לתפר האחרון בעין שוב מחליפים למחט ארוכה. נועצים את התפר האחרון ומעבירים את המחט מתחת לאף אל החלק התחתון או העליון של העין השנייה
מושכים את החוט ומתחילים לרקום בדרך זהה את העין השנייה.
כשמסיימים את התפר האחרון מוציאים את המחט מהחלק האחורי של הראש וגוזרים את החוט. ככה:
נעיצה של התפר האחרון
הוצאה בחלק האחורי של הראש וגזירת החוט.
שימו לב כמובן שחוט הרקמה של העיניים צריך להיות מלכתחילה ארוך דיו בכדי להספיק לבצע את כל התהליך הזה. אני גוזרת חוט באורך מטר בערך.
קשירת החוט מתבצעת עם המחט. תופרים קצת את מקום יציאת החוט וגוזרים. ככה:
וזה מה שמתקבל בסוף:
את הפה נבצע בדרך זהה למעט הרקמה עצמה שהיא שונה קצת
נתחיל בנעיצה בחלק האחורי
ונוציא את המחט באזור קצה השפה העליונה (אני עצלנית ובגלל זה סיכת הפה נשארה בזמן הצילום. אין צורך להשאיר אותה כמובן.)
נרקום תחילה את השפה העליונה ואחר כך את התחתונה. הרקמה מתבצעת בשני תפרים בלבד. מקצה לקצה כאשר את התפר האחרון ננעוץ בקצה השפה התחתונה ונוציא בחלק האחורי של הראש, קרוב לקשר העין שבצענו קודם.
נבצע קשר כפי שבצענו בחוט העיניים. זה מה שרואים בסוף באחד הצדדים של החלק האחורי של הראש.
וככה נראית רקמת הפה לפני סיום
וזה מה שמתקבל בסוף. לאכול אותו! (או אותה?)
למי שמעוניינת להוסיף קצת צבע בלחיים, הנה הדרך
ניקח צבע וורוד (את הצבע בתמונה ניתן לרכוש בחנויות שהזכרתי בתחילת הסדנה)
ונצבע בשפשוף עדין מאוד מתחת לעין ולכיוון האף. (מומלץ לתרגל תחילה על שאריות בד בצבע גוף לפני שמבצעים את הפעולה ישירות על הבובה, זאת כדי להימנע מטעויות)
הנה הבובון עם לחיים וורודות! אפשר לעשות לחיים קטנות או גדולות מאוד. אפשר להוסיף נמשים, באמת כיד הדמיון
סיימנו תווי פנים.
הפוסט הבא: הגוף.
כמו שהבטחתי לפני שתספיקו לעשות אפצ'י הפוסט השני יעלה.
אז נתראה בקרוב.
בי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה