יום שלישי, 15 במרץ 2011

חיבורים

הרגע הזה שבו חלקים מתחברים ויוצרים משהו חדש הוא הרגע אותו אני הכי אוהבת בסריגה/תפירה. הרגע הזה ממלא אותי ונותן לי דרייב להסתערות על פרוייקטים מאתגרים חדשים. לפעמים אני כל כך מתלהבת שאני שוכחת לדאוג לצילום ראוי אבל בכל זאת... על הסוודר הזה עמלתי לא מעט. וכל כך התרגשתי לראות את התוצאה הסופית שלא חיכיתי ל"אור" הנכון ופשוט שלפתי מצלמה וצילמתי. אז יבואו תמונות בפוסט נפרד ובכל זאת הנצחתי כאן את הרגע שבו הדברים התחברו... חיבורים בין טקסטורות שונות הוא בכלל משהו שתמיד מסקרן ומאתגר אותי. כאן עשיתי ניסיון לחבר בין בד לצמר שהוא חיבור די שכיח אלא שבחרתי לבצע את החיבור בחוט סריגה עם מחט עבה ולא בחוט תפירה ומחט כמקובל.

ואז כשנתקלתי בספר של לנה מייקון "סריגים לפעוטות" ראיתי שיש סרגניות שעלו על הטריק הזה קודם והייתי חייבת לנסות. תראו את הקוביות האלה...



הן גדולות יחסית, עם תיפורים גסים שמעניקים להן תחושה עוד יותר ברורה של עבודת יד חד פעמית, בדיוק כמו שאני אוהבת


בקובייה אחת הכנסתי שקית מרשרשת ובשניה פעמונים.


מדליק, לא?
עכשיו הגיע הזמן לחזור לענייני תחפושות. אבל אצל הילדים שלי זה סוד, אז אני לא מגלה...
שיהיה פורים שמח! (ואחרי הזוועות של השבוע האחרון זה לא מובן מאליו...)

רק בשורות טובות!
רותי

3 תגובות:

  1. מתי את מספיקה?

    השבמחק
  2. בלילה כשהילדים ישנים... זה בא על חשבון שעות שניה

    השבמחק
  3. הקוביות האלו פשוט נפלאות! גם אני נשבתי בקשם של ה"חד פעמי".. מחכה לראות עוד תמונות של הסוודר (-:

    השבמחק