יום שלישי, 15 במרץ 2011
חיבורים
הרגע הזה שבו חלקים מתחברים ויוצרים משהו חדש הוא הרגע אותו אני הכי אוהבת בסריגה/תפירה. הרגע הזה ממלא אותי ונותן לי דרייב להסתערות על פרוייקטים מאתגרים חדשים. לפעמים אני כל כך מתלהבת שאני שוכחת לדאוג לצילום ראוי אבל בכל זאת... על הסוודר הזה עמלתי לא מעט. וכל כך התרגשתי לראות את התוצאה הסופית שלא חיכיתי ל"אור" הנכון ופשוט שלפתי מצלמה וצילמתי. אז יבואו תמונות בפוסט נפרד ובכל זאת הנצחתי כאן את הרגע שבו הדברים התחברו...
חיבורים בין טקסטורות שונות הוא בכלל משהו שתמיד מסקרן ומאתגר אותי. כאן עשיתי ניסיון לחבר בין בד לצמר שהוא חיבור די שכיח אלא שבחרתי לבצע את החיבור בחוט סריגה עם מחט עבה ולא בחוט תפירה ומחט כמקובל.
ואז כשנתקלתי בספר של לנה מייקון "סריגים לפעוטות" ראיתי שיש סרגניות שעלו על הטריק הזה קודם והייתי חייבת לנסות. תראו את הקוביות האלה...
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
מתי את מספיקה?
השבמחקבלילה כשהילדים ישנים... זה בא על חשבון שעות שניה
השבמחקהקוביות האלו פשוט נפלאות! גם אני נשבתי בקשם של ה"חד פעמי".. מחכה לראות עוד תמונות של הסוודר (-:
השבמחק